Nazir
Daf 6b
משנה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס אָמַר הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּמּוּ הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרָה. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס וְאָֽמְרָה הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ אָֽמְרוּ חֲכָמִים לֹא נִתְכַווְנָה אֶלָּא כְלוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.
Traduction
Si quelqu’un à qui l’on a versé une coupe déclare vouloir s’en abstenir, le Naziréat sera formel. Il est arrivé qu’à une femme déjà ivre on versa une nouvelle coupe; elle déclara vouloir s’en abstenir par Naziréat, mais les sages ajoutèrent: elle a seulement eu l’intention de s’interdire cette coupe comme un sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעשה באשה אחת. בבבלי מפרש חסורי מחסרא וה''ק אם היה שיכור ואמר הריני נזיר ממנו אינו נזיר שלא היתה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד וכי היכי דלא ליתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר ומעשה נמי באשה אחת שכורת כו' והכי מפרשינן לה בגמרא:
הלכה: אָמַר אָֽמְרָה פָרָה זוֹ כול'. רָאָה גוֹי עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר הַגּוֹי הַזֶּה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲוָה דָמַר. מֵאַחַר שֶׁאֵין גוֹיִם נוֹזְרִין נָזִיר. לֹא אָמַר. נִשְׁמְעִינָן מִן הָדָא. אָמַר. אָֽמְרָה פָרָה זֶה. כְּלוּם אָמַרְתָּ. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִפִּיו. וָכָא שֶׁהוֹצִיא נְזִירוּת מִתּוֹךְ פִּיו. 6b רָאָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר אָמַר. רְאוּ מָה אָמַר יִשְׂרָאֵל זֶה. הֲרֵי זֶה נָזִיר. לֹא אָמַר. מֵאַחַר שֶׁיִשְׂרָאֵל נוֹזְרִין נָזִיר. הֲוָה דָמַר אֲפִילוּ כֵן בְּנָזִיר אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְשׁוֹנֶה דְבָרוֹ. כָּךְ אֶנִי אוֹמֵר. הָיָה קוֹרֵא בַתּוֹרָה וְהִזְכִּיר נָזִיר נָזִיק.
Traduction
Si, en voyer passer un païen, on s’écrie avoir entendu exprimer par ce païen ''que je sois engagé au Naziréat'', et il résulte de l’enquête faite qu’il l’a dit, il y a évidemment là un engagement de Naziréat, puisqu’il est notoire que les païens ne formulent pas d’engagement d’abstinence. Mais si (selon l’enquête faite sur le païen), il n’a pas énoncé ce vœu, dira-t-on que malgré cela il y a engagement ou non? On peut déduire la réponse des termes de notre Mishna: ''Si quelqu’un s’écrie que cette vache se dit sans doute, etc.''; or, la Mishna prescrit le Naziréat seulement en raison de ce que l’homme exprime ainsi l’idée du Naziréat; de même ici (par rapport au païen), l’engagement sera le même pour avoir formulé l’expression Nazir. Lorsqu’au contraire en voyant passer un Israélite on s’écrie l’avoir entendu dire: ''que je sois Nazir'', lors même que celui-ci (selon l’enquête faite), n’aurait rien dit, l’engagement subsiste, en raison de l’usage établi chez les Juifs de faire vœu d’abstinence; mais la question est de savoir si l’engagement est également réel au cas où l’Israélite en question a bien parlé de Naziréat: est-ce que son intention effective était de devenir Nazir (à l’instar du passant), ou n’a-t-il fait que répéter ses paroles sans avoir les mêmes vues? Cette répétition est sans effet, et l’on dit que cela équivaut à une lecture faite dans la Loi (du passage biblique sur le Naziréat), où l’on aurait lu Naziq pour le mot Nazir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ראו מה אמר העכו''ם הזה הרי זה נזיר. שמעתי מפי העכו''ם שאמר הריני נזיר:
הוה דמר. וכן הוה שחקרנו אתר העכו''ם שאמר הריני נזיר:
מאחר שאין עכו''ם נוזרים נזיר. כלומר בהא פשיטא לן דמאחר שהוא יודע שאין העכו''ם נוזרים בנזירות ומה היה לו להזכיר אמירת העכו''ם אלא שנתכוין לנדור בנזירות וה''ז נזיר:
לא אמר. מהו אם שאלנו את העכו''ם ולא אמר כלום מי אמרינן דאפ''ה הוי נזיר הואיל ויצאת נזירות מפיו:
נשמעינה. לזה מהמתני':
כלום אמרת. הפרה אלא משום שהוציא נזירות מפיו דעתו היתה לקבל עליו נזירות וה''נ כן והוי נזיר:
ראה ישראל עובר. בהא אמרינן איפכא דאם לא אמר כלום זה ישראל העובר הוי נזיר דמאחר שישראל נוזרים בנזיר וזה לא אמר כלום ודאי לא היה דעתו אלא לקבל עליו נזירות וה''ז נזיר:
הוה דמר. אלא הא קא מיבעיא לן אם הכי הוה שאמר זה הישראל העובר הריני נזיר מהו:
אפילו כן כנזיר. מי אמרינן אפילו הכי הוי נזיר דנתכוין להיות נזיר כמו זה או אינו אלא כשונה דבריו בעלמא ראו שזה קבל עליו נזירות ואמר הריני נזיר ולא נתכוין להזיר כמוהו:
כך אני אומר. ופשיט לה דלאו כלום הוא דמאחר שישראל נוזרים אינו אלא כקורא בתורה דרך לימוד והזכיר נזיר נזיק וכן הכא שלא נתכוין אלא לשנות דבריו של זה:
הלכה: מָֽזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס כול'. מַתְנִיתָא בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל. אֲבָל אִם יָכוֹל הָדָא דְתַנִּינָן. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָֽיְתָה שִׁכּוֹרֶת. מָֽזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס. אָֽמְרָה. הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ. וְאָֽמְרוּ חֲכָמִים. לֹא נִתְכַוְונָה אֶלָּא כְלוֹמַר. הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה. אֲפִילוּ לְשׁוֹן קָרְבָּן אֵינוֹ. לָמָּה. שֶׁאֵינוֹ קוֹבֵעַ עָלָיו לֹא נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן קָרְבָּן וְלֹא קָרְבָּן בִּלְשׁוֹן נְזִירוּת.
Traduction
Le commencement de la Mishna suppose le cas où il est possible de boire le vin versé (alors, l’énonciation de vouloir s’en abstenir entraîne l’obligation du Naziréat); mais la suite suppose le cas où l’état d’ébriété met obstacle au boire. C’est ainsi que la Mishna dit: ''Il est arrivé qu’à une femme déjà ivre on versa une nouvelle coupe; elle déclara vouloir s’en abstenir par Naziréat; mais les sages ajoutèrent qu’elle a seulement eu l’intention de s’interdire cette coupe comme sacrifice''. Toutefois, ajoute R. Jérémie au nom de R. Zeira, cette équivalence à l’engagement d’offrir un sacrifice n’est pas non plus réelle. Pourquoi? Parce qu’on ne peut assumer l’obligation du Naziréat par le terme ''sacrifice'' ni celle du sacrifice par le terme ''Nazir''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' בשאינו יכול. כלו' רישא דמתניתין מיירי בשאינו רגיל לשתות ולהיות שיכור ואין דרך להפציר לאדם כזה הילכך אמרינן דלנזירות נתכוין אבל אם יכול הוא ורגיל לשתות ולהיות שיכור הדא הוא דתנינן כלומר ע''ז קאי המעשה וחסורי מחסרא היא המתני' ומשום דבאדם שיכור אמרינן דדעתו היה שלא להפצירו ביותר ואמר להו מילתא דפסיקא ולא נתכוין אלא מזה הכוס וכאומר הרי עני קרבן זה הכוס:
אפילו לשון קרבן אינו. כלומר דמפרש המתני' דה''ק כאומר הרי הוא עלי קרבן אבל באמת אינו אסור אפי' מאותו הכוס דאינו יכול לקבוע קרבן בלשון נזירות:
אִישׁ מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לוֹ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִשָּׁה. תַּמָּן אָֽמְרִין. הָא נְזִירָה אִי עֲבַר. אִשָּׁה מָהוּ לְהַתְפִּישׂ לָהּ נְזִירוּת בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. כָּל עַצְמוֹ אֵינוֹ קָרוּי נְזִירוּת אֶלָּא בִּלְשׁוֹן אִישׁ. אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִיא לִנְדּוֹר נֶדֶר.
Traduction
Si un homme a dit vouloir être Nazir, en mettant ce qualificatif au féminin, l’engagement est-il pourtant acquis? -Oui, car il arrive de dire: un tel Nazira (au féminin) a passé. De même, si une femme contracte le Naziréat, en employant le qualificatif masculin, l’engagement est valable; car, dit R. Yossé le principe même de ce vœu est formulé au masculin, selon ces mots (Nb 6, 2): Si un homme ou une femme fait expressément vœu d’être abstème (le verbe, quoique se rapportant aussi à la femme, est au masculin).
Pnei Moshe non traduit
בלשון אשה. שאמר הריני נזירה לשון נקיבה אם נתפס הוא בנזיר:
תמן אמרין הא נזירה איעבר. כשרואין נזיר אומרין הא נזירה עובר לפנינו ושייך שפיר גם לשון נקבה בנזיר:
בלשון איש. שאמרה הריני נזיר. כו' ל''ג:
כל עצמו. של נזירות קרוי בלשון זכר בתורה דכתיב איש או אשה כי יפליא לנדור ואע''פ שבכתוב נאמר ג''כ אשה כתיב כי יפליא לשון זכר ונתפסת ג''כ בלשון איש:
עַד שֶׁתַּעֲמוֹד הַפָּרָה עַד שֶׁתִּפְתַּח הַדֶּלֶת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. כּוּלָּן נְזִירִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינָן נְזִירִין אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מִי שֶׁלֹּא נִתְקַייְמוּ דְבָרָיו. לָשׁוֹן הֶפֶר הוּא. דְּלָהּ מִלָּה קָֽבְרָת בְּרָהּ. אֲפִילוּ לֹא עָֽמְדָה הַפָּרָה. אֶפִילוּ לֹא נִפְתָּח הַדֶּלֶת.
Traduction
Lorsque l’école de Shammaï (dans la Mishna) déclare le Naziréat obligatoire, faut-il que la vache se soit levée, ou que la porte se soit ouverte? On peut résoudre la question de ce qu’il est dit (46)Ci-après, (5, 5).: ''Lorsque deux hommes sont en route et un autre vient au devant d’eux, le premier dit: ''Je fais vœu de Nazir (je jurerais) que cet homme est tel et tel'' tandis que le second dit: ''Je fais vœu que ce n’est pas un tel'', puis le nouvel arrivant dit: ''Je fais vœu que l’un de vous est Nazir'', etc.; d’après les Shamaïtes, tous ces hommes ainsi engagés seront Nazir; d’après les Hillélites, ils ne le seront pas sauf celui dont les paroles ne sont pas confirmées''. Or, il faut rectifier ces derniers mots du texte dans le sens opposé: ''celui dont les paroles ont été confirmées'', comme il arrivera de dire d’une femme: ''qu’elle n’enterre pas son enfant'' (quoique ce ne soit pas le souhait à faire); de même ici, malgré le tour affirmatif de la phrase, on est aussi Nazir au cas négatif.
Pnei Moshe non traduit
עד שתעמוד הפרה. בעיא היא אם בעינן לב''ש עד שתעמוד הפרה ותפתח הדלת כמשמעות לשונו שאומר אם עומדת אם נפתח:
נשמעינה. ממתני' דלקמן בפ''ה גבי היו מהלכין בדרך וא' בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני ואחד אמר שאין זה פלוני ואחד אמר שאחד מכם נזיר כו' בית שמאי אומרים כלן נזירין ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו ומקשינן מי שלא נתקיימו דבריו ס''ד ומפרשינן התם כיני קתני במתניתין מי שנתקיימו דבריו ולשון הפוך הוא:
מלה דלא קברת ברה. כלומר זו המלה כמו האומרת אם כך וכך לא תקבור בנה שאינה רוצה לומר שתקבור בנה ואומרת לשון הפוך ולדוגמא בעלמא נקט דלא נתקיימו דבריו כמו מי שנתקיימו דבריו וה''נ הא דקאמר אם עומדת היא לשון הפוך הוא שאמרה תהא נזירה ולא תעמוד וכיון שהוציא זה מפיו נזירות הוי נזיר וא''כ אפילו לא עמדה פרה ולא נפתח הדלת הוי נזיר:
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נָדוּר וְנָזוּר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָדוּר וְאֵינוֹ נָזוּר.
Traduction
– Selon les Shamaïtes, l’énoncé (en question là) constitue à la fois un vœu (de s’abstenir de cette vache) et le Naziréat; selon les Hillélites, aucune de ces conditions n’est remplie là.
Pnei Moshe non traduit
ב''ש אומרים נדור ונזור. לרבי יהודה דמתניתין מפרש כמו במתני' דלעיל:
Nazir
Daf 7a
משנה: 7a הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה בַיַּיִן וּמִיטַּמֵּא לַמֵּתִים הֲרֵי זֶה נָזִיר וְאָסוּר בְּכוּלָּן. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירִים אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן הֲרֵי זֶה אָסוּר בַּיַּיִן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. יוֹדֵעַ אֶנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִין לִי מִפְּנֵי שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלֹא יַּיִן אוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.
Traduction
Celui qui se dit Nazir à la condition de pouvoir boire du vin, ou se rendre impur pour les morts, sera Nazir, et tout lui sera défendu (sans les dites restrictions). S’il dit: ''je sais bien que le vœu de Naziréat existe, mais j’ignore que le vin est interdit au Nazir'', le vin lui reste interdit; mais R. Simon le lui permet. S’il dit: ''je sais qu’il est défendu au Nazir de boire du vin, mais j’avais cru que les sages me le permettraient, parce que je ne puis vivre sans vin, ou qu’ils m’autoriseraient à devenir impur pour les morts, parce que je fais profession d’enterrer les morts'', on lui permettra d’user des dites restrictions; mais R. Simon ne l’y autorise pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הרי זה נזיר ואסור בכולן. ובהא כ''ע מודו מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
הרי זה אסור. דיין ותגלחת וטומאה האסורין בנזיר הניזר מאחד מהן אסור בכלן:
ור''ש מתיר. דקסבר אינו נזיר עד שיזיר מכלן:
או מפני שאני קובר את המתים. וצריך אני להטפל בהן ה''ז מותר דהוי בכלל נדרי שגגות והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים:
ור''ש אוסר. דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם ואין הלכה כר''ש בהני תרי בבי דמתני':
הלכה: מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר. דְּרִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. צָרִיךְ לִכְפּוֹל תמן. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אָמַר לוֹ. שְׁמוֹר וְשָׁמַעְתָּ. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא. דְּתַנֵּי. הֲרֵי זֶה גִיטֵּיךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִפְרְחִי בָאֲוֵיר. שֶׁלֹּא תַעַבְרִי אֶת הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. הֲרֵי זֶה גֵט. עַל מְנָת שֶׁתִּפְרְחִי בָאֲוֵיר. עַל מְנָת שֶׁתַּעַבְרִי הַיָּם הַגָּדוֹל בְּרַגְלַיִיךְ. אֵינוֹ גֵט. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר. גֵּט. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. תֵּדַע לָךְ שֶׁעִילָּה הָיָה רוֹצֶה לְגָֽרְשָׁהּ. שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד. מַה טַעֲמָה דְּרִבִּי יוּדָה בֶּן תֵּימָא. מִיכֵּיוָן שֶׁתְּלָאָהּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לַעֲמוֹד כְּמִי שֶׁנִּתְקַייֵם הַתְּנַאי בַּגֵּט הוּא.
Traduction
La Mishna, disant que ''tout lui sera défendu'' (sans admission des conditions faites) exprime l’avis de R. Meir, lequel exige le redoublement des conditions émises. Ailleurs (à Babylone), on dit que cette Mishna est conforme à l’avis de tous (même de ceux qui n’exigent pas le redoublement de conditions). Retiens bien cet avis (dit un maître anonyme à son disciple), et écoute (comprends-le): Ou bien la Mishna est conforme à l’opinion de R. Meir (par la susdite raison); ou elle exprime l’avis de R. Juda b. Théma (vu l’impossibilité de tenir compte des conditions proposées). Or, il a été enseigné (47)Tossefta à Gitin ch. 5.: Si un mari donne à la femme un acte de divorce en émettant la condition qu’elle ne vole pas en l’air, ou ne traverse pas à pied la grande mer, l’acte reste valable; mais si le mari exige au contraire que ces conditions (impossibles) soient remplies, l’acte est nul; Selon R. Juda b. Théma, même en ce dernier cas, l’acte est valable. R. Zeira explique pourquoi le préopinant déclare nul cet acte: l’énoncé de ces impossibilités indique que le mari cherchait un prétexte pour répudier sa femme, et il a mise au divorce des conditions impossibles à tenir. R. Juda b. Théma au contraire dit que l’énoncé de conditions impossibles à remplir ne figure qu’un verbiage inutile; on les suppose remplies, et l’acte sera valable (de même ici les conditions émises par le Nazir sont inacceptables comme nulles, et l’on passe outre au Naziréat).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני' דר''מ היא. דקתני ה''ז אסור בכלן אע''פ שהתנה לשתות יין ולהטמא למתים וטעמא משום שלא כפל תנאו שלא אמר ואם לא אהיה מותר לשתות יין איני נזיר וכרבי מאיר דאמר בפ''ג דקידושין כל תנאי שאינו כפול אינו תנאי:
תמן דברי הכל היא. על כינויין שהוזכרו בריש פ''ק קאי כלומר ולא תיקשי לך דמוקמינן התם בשהזכיר הכינויין ואח''כ אומר שעל מנת כן אמרם אם תופס אחד מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות והתם אע''פ שכפל בתנאו לאו כלום הוא ואפילו לר''מ אומרים לו שמור ושמעת משום שהוציא בלשון שהנזירות חלה ולא הזכיר שום תנאי בשעת הנדר אבל הכא מתחלה על מנת כן אמר הריני נזיר אלא דטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא וכרבי מאיר:
מתני' דרבי מאיר ורבי יהודה בן תימא. כלומר דמוקמינן מתני' או כרבי מאיר וטעמא משום דלא כפל בתנאו הוא או כר''י בן תימא וטעמא משום דדברים שאינו יכול לקיימן בתנאי הוא כדלקמיה:
אמר רבי זעירא. טעמא דת''ק מפרש דקאמר אינו גט תדע לך שעילה היה רוצה לגרש כלומר עילה הוא מבקש בגירושין ולבטל הגט שתלאה בדברים שאינה יכולה לעמוד ולקיים תנאו:
מכיון שתלאה. כלומר אדרבא מה''ט אמרינן דהוי גט דמכיון שתלאה בדברים כאלו אינו אלא כמפליגה בדברים בעלמא וכמי שנתקיים התנאי בגט הוא דלאו תנאי הוא כלל. וה''נ במתני' דיודע הוא שאי אפשר לנזיר לשתות ביין וליטמא למתים אינו אלא כמפליג בדברים ולא לתנאי נתכוין ואסור בכלן:
מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֶר. שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים. וְאָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. אִם בְּשֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה אָסוּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. הֲרֵי שֶׁשִּׁייֵר תִּגְלַחַת טוּמְאָה רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר. שַׁנְייָא הִיא. מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר. אִם מִשּׁוּם פְּתִיחַת נֵדֶר אֱמוֹר דְּבַתְרָהּ. הֲרֵי זֶה מוּתָּר וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אֵינוֹ פְּתִיחַת נֵדֶר. וְרַבָּנִין אָֽמְרִין. פְּתִיחַת נֵדֶר הוּא. לָמָּה. מִפְּנֵי שֶׁהוּא תוֹלֶה נִדְרוֹ בְּחַיָּו. נִיחָא לִשֳׁתּוֹת יַיִן. לְטַמֵּא לַמֵּתִים. אוּמְנָתוֹ קוֹבֵר מֵתִים.
Traduction
Notre Mishna n’est-elle pas aussi conforme à l’avis de R. Simon? Lorsqu’on s’est engagé de donner au Temple une offrande de farine d’orge (mode inadmissible), R. Simon dispense (48)(Menahot 12, 3), et ci-après, (4, 3), fin. de l’offrir en farine de froment, parce que l’énoncé du vœu a été irrégulier; n’en est-il pas de même ici? Il y a une différence ici, dit R. Josué b. Levi, en ce qu’il reste interdit à cet homme de se raser (et cet interdit entraîne la défense des autres sujets). Mais, objecta R. Jérémie, s’il est tenu compte de ce que la défense de se raser reste, comment se fait-il qu’au second cas de la Mishna (pour celui qui ignore l’interdit du vin au Nazir), R. Simon le permette, à l’opposé de son interlocuteur qui le défend? Il y a cette distinction à noter, qu’en raison de l’ignorance partielle, on a un prétexte pour rompre le vœu (lequel sera annulé). S’il est tenu compte du prétexte de rupture, comment justifier la dernière hypothèse de notre Mishna, où il est dit: ''Si l’homme dit savoir qu’il est défendu au Nazir de boire du vin, mais avoir cru que les sages le lui permettraient, parce qu’il ne peut pas vivre sans vin, ou qu’ils l’autoriseraient à se rendre impur pour les morts, parce que c’est sa profession d’enterrer les morts, on lui permettra d’user desdites restrictions; mais R. Simon ne l’y autorise pas''? C’est que voici précisément le sujet de la discussion: selon R. Simon, ce n’est pas un motif suffisant de s’être exprimé ainsi, pour y voir un prétexte de rupture du vœu; selon les autres sages, c’est au contraire un motif suffisant pour rompre le vœu, parce que c’est pour ainsi dire en faire dépendre la vie (menacée par la privation de vin). Cette raison est justifiée pour la privation de boire du vin; mais comment l’appliquer à l’acte de se rendre impur pour les morts? C’est le cas, lorsque l’homme exerce la profession d’enterrer des morts.
Pnei Moshe non traduit
מתני' דר''ש. לשון שאלה הוא אם רישא דמתני' כר''ש נמי אתיא דהא אמר במס' מנחות גבי האומר הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החטין ר''ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים דאין מנחת נדבה באה מן השעורין ובמתני' נמי הרי לא התנדב כדרך המתנדבין בנזיר ואפילו הכי קתני אסור בכלן ודלא כרבי שמעון היא או אפילו כרבי שמעון אתייא:
שנייא היא. הכא ואפילו ר''ש מודי בה שהרי שייר תגלחת לאסור עליו וכדרך המתנדבין קרינן ביה והא דאסור בכלן טעמא מכיון שחל עליו נזירות לתגלחת חלה על כלן:
רבי ירמיה בעי. על זה אם דטעמא משום ששייר בתגלחת וקאמרת אפילו ר''ש מודה ברישא א''כ אמור דבתרה המציעתא יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין ורבי שמעון מתיר והא הכא הרי שייר תגלחת וטומאה מה שקבל עליו ואפילו הכי ר''ש פוטרו מנזירות:
שנייא היא. הכא דמשום פתיחת נדר הוא מפני שיכול לומר אלו הייתי יודע שהנזיר אסור ביין לא הייתי נודר כלל והוי כמו נדר ופתחו עמו דלא הוי נדר:
אם משום פתיחת נדר. אם כן אמור דבתרה הסיפא יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי שאיני יכול לחיות אלא ביין והרי נדר ופתחו עמו ואמאי ר''ש אוסר:
ר''ש אומר אינו פתיחת נדר. כלומר בהא הוא דפליגי לרבנן הוי כפתיחת נדר ולרבי שמעון אינו פתיחת נדר דכיון שידע שהנזיר אסור ביין לנדר גמור נתכוין ודבריו אינו כלום דאף על פי שלבו אנסו שסבור שיתירו לו והוי כנדרי שגגות אפ''ה שאלת חכם הוא דצריך ולא הוי כנדר ופתחו עמו:
למה. טעמא דרבנן מפרש מפני מה הוי פתיחת נדר מפני שהוא כתולה נדרו בחייו שאינו יכול לחיות בלא יין ואין לך פתח גדול מזה ומותר בלא שאלת חכם:
ניחא לשתות יין. ליטמא למתים מאי תולה נדרו בחייו איכא. ומשני דמיירי שאומנתו להיות קובר מתים ולטפל בהם בשכר ונמי כתולה נדרו בחייו הוא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source